אמר האתרוג:
אני הוא מעץ הדר,
ולכן אני כה מהודר
יש בי גם טעם וגם ריח,
ועל זה אין מה להתווכח.

הצטרף הלולב:
אני כף של עץ תמרים
וגאה שאבותי גבוהים ותמירים,
יש בי טעם ואין בי ריח
ומצטרף לאחל לך חג שמח.

גם ההדס רצה לאחל ואמר:
אני ענף של עץ עבות,
נמוך קומה וללא ייחוס אבות,
אין בי טעם אך יש בי ריח
ורוצה אני לאחל לך חג שמח.

והערבה לסיום, בענווה הראוייה אמרה:
אני גדלה על פלגי מים
ונהנית מחסדי שמים,
אין בי לא טעם ולא ריח,
אך גם אני רוצה לאחל לך -
חג שמח!